נושאים שונים

כבר נכתב במדור זה על שלל פסקי הדין של בית המשפט העליון בתקופה האחרונה בנושא של עסקאות נוגדות והאבחנה איזו מבין שתי העסקאות גוברת. אקדים

מתי יכולים נושים לפעול לגביית חובות של בן זוג אחד כנגד האחר? שאלה זו מתעוררת פעמים רבות גם – ולעיתים אך ורק – ביחס לנכסי

בשנה האחרונה אנו עדים לפסיקה חדשנית וערה של בית המשפט העליון בנושא של הכרעה בין שתי עסקאות נוגדות על אותה קרקע. בית המשפט מגבש פסיקה

לצערנו, בתקופה האחרונה מתרבות הידיעות על חברות בניה, קבלנים ויזמי נדל"ן, המגיעים לסוף דרכם לאחר שהבנקים עצרו את המימון לפרויקטים ספיציפיים או לחברות עצמן באופן

מרבית התושבים בישראל גרים באזורים שנחשבים אזורים צפופי אוכלוסין, ובין אם הם גרים בדירות בבית משותף, ובין אם בבית צמוד קרקע, לרב מדובר בנכסים המצויים

מרבית רוכשי דירות המגורים, מממנים חלק מעלות הרכישה ע"י נטילת משכנתא מבנקים למשכנתאות, תוך שהם חותמים על הסכם הלוואה עם הבנק ועל שטר משכנתא שנרשמת

עבור חלק גדול מהאנשים, דירת המגורים היא הנכס היקר ביותר שנמצא בבעלותם. בימי המיתון בו אנו מצויים כבר תקופה ארוכה, עסקים רבים מצויים בקשים כלכליים

דיני המקרקעין קובעים הסדרים מיוחדים וספציפיים לגבי תחומים רבים הקשורים לעסקאות מקרקעין בשונה מעסקאות רגילות. דוגמא מובהקת לכך היא בתחום ההתיישנות. כידוע, תביעה רגילה שאינה

סעיף 197 לחוק התכנון והבניה מעניק את הזכות לכל מי שנפגע מתוכנית ביחס למקרקעין שלו או ביחס למקרקעין גובלים, לתבוע מהועדה לתכנון ובניה פיצוי על

בשנת 1997 נכנס לתוקף חוק המתווכים במקרקעין, שאמור היה ליצור מהפכה בכל הנוגע לענף התיווך שהיה פרוץ לחלוטין. החוק ביקש להסדיר ברישוי את כל מי