נושאים שונים

כידוע, חלק גדול מהדירות בישראל אינן רשומות בבעלות הדיירים שרכשו אותן, הן מן הטעם שמרבית הקרקעות הינן אדמות מנהל והן מסיבות טכניות ותכנוניות, שגורמות לכך

לעיתים קרובות מתלבטים בעלי נכסים לתכנן כבר בחייהם את תוכנית חלוקת נכסי המקרקעין שבבעלותם לבני המשפחה השונים, לרב לצאצאים. בעיקרון קיימות שתי דרכים פשוטות לבצע

לא פעם נכתב גם במדור זה על מעלליו של מנהל מקרקעי ישראל, הגוף המופקד מטעם כולנו, על מרבית קרקעות המדינה. הסרבול, חוסר היעילות, אי הסדר

לא אחת נכתב, גם במדור זה, על המשמעויות של חתימה על זיכרון דברים למכירת נכס מקרקעין. לכאורה, לא יכולה להיות מחלוקת כי זיכרון דברים הכולל

כידוע, מינהל מקרקעי ישראל (או בשמה העדכני – רשות מקרקעי ישראל) הינו הבעלים והמנהל של מרבית קרקעות המדינה. המינהל מעניק זכויות חכירה ולא בעלות, והמשמעות

בתי המשפט עוסקים רבות באיזון העדין שבין הבנקים ויתר הגופים הפיננסיים לבין אנשים שנטלו הלוואות לצורך רכישת בית המגורים שלהם, או לחלופין, שמשכנו את בית

כל חוזה למכירת דירה או נכס אחר כולל סעיפי מסגרת שונים שחוזרים על עצמם בורסיה זו או אחרת. אחד הסעיפים המוכרים הינו סעיף המקנה למוכר

בתי המשפט עסקו ונראה שעוד יעסקו רבות בנושא תשלום דמי התיווך בגין עסקאות מכר של דירות מגורים. כל מי שחשב כי חוק המתווכים במקרקעין שנחקק

אין זה סוד כי רבים הרוכשים דירות חדשות מקבלנים, מזמינים במועד מסירת הדירה או בסמך לאחר מכן מומחה או מהנדס בנין מורשה, בכדי לבצע בדיקה

דיני התכנון והבניה מרחפים מעל כל נכסי המקרקעין וקובעים למעשה לא רק מה ניתן לבנות על הנכס, באילו תנאים ומגבלות, אלא קובעים גם מהם השימושים