כל המאמרים

בשנה האחרונה אנו עדים לפסיקה חדשנית וערה של בית המשפט העליון בנושא של הכרעה בין שתי עסקאות נוגדות על אותה קרקע. בית המשפט מגבש פסיקה

כמעט כל עסקת מכר או שכירות של נכס נדל"ן כוללת בתוכה מספר תנאים בסיסיים שהכרחיים לכל עסקה. המחיר, תנאי התשלום ומועד מסירת החזקה בנכס לקונה

לצערנו, בתקופה האחרונה מתרבות הידיעות על חברות בניה, קבלנים ויזמי נדל"ן, המגיעים לסוף דרכם לאחר שהבנקים עצרו את המימון לפרויקטים ספיציפיים או לחברות עצמן באופן

מרבית התושבים בישראל גרים באזורים שנחשבים אזורים צפופי אוכלוסין, ובין אם הם גרים בדירות בבית משותף, ובין אם בבית צמוד קרקע, לרב מדובר בנכסים המצויים

מרבית רוכשי דירות המגורים, מממנים חלק מעלות הרכישה ע"י נטילת משכנתא מבנקים למשכנתאות, תוך שהם חותמים על הסכם הלוואה עם הבנק ועל שטר משכנתא שנרשמת

עבור חלק גדול מהאנשים, דירת המגורים היא הנכס היקר ביותר שנמצא בבעלותם. בימי המיתון בו אנו מצויים כבר תקופה ארוכה, עסקים רבים מצויים בקשים כלכליים

דיני המקרקעין קובעים הסדרים מיוחדים וספציפיים לגבי תחומים רבים הקשורים לעסקאות מקרקעין בשונה מעסקאות רגילות. דוגמא מובהקת לכך היא בתחום ההתיישנות. כידוע, תביעה רגילה שאינה

הסכם קומבינציה הוא אחד הכלים הנפוצים לעריכת עסקאות בניה על מקרקעין בין יזמים וקבלנים לבין בעלי קרקע, כאשר מבנה העסקה נותן הן לקבלן והן לבעל

הדין בישראל כולל מספר רב של  חוקים המאפשרים לרשויות השונות להפקיע קרקע של אדם פרטי, בשיעורים שונים הכלולים באותם חוקים, תוך מתן פיצוי או במקרים

סעיף 197 לחוק התכנון והבניה מעניק את הזכות לכל מי שנפגע מתוכנית ביחס למקרקעין שלו או ביחס למקרקעין גובלים, לתבוע מהועדה לתכנון ובניה פיצוי על